לבריאות

labriutראשית יש לומר שהביטוי 'לבריאות' התחדש בעברית החדשה, ולכן עלינו ללמוד על דרך הגייתו מהשוואה לביטויים דומים.

יש שהקפידו ומקפידים לומר לִבְריאות ללא ה"א הידיעה. העדפה זו נסמכת על ביטויי איחול דומים: לְחַיִּים, בְּהצלחה. בתפילת הגשם בשמיני עצרת נמצא סדרה של ביטויים כאלה: על הכרזת שליח הציבור "…מַשִּׁיב הרוח ומוריד הגשם" הקהל עונה: "לִבְרָכָה ולא לִקְלָלָה, לְחַיִּים ולא לְמָוֶת, לְשֹׂבַע ולא לְרָזוֹן". כל הביטויים בלי יידוע. ביטויים אלו שייכים לקבוצה גדולה של תיאורי פועל המורכבים ממילית היחס בְּ או לְ ושם עצם, הבאים בדרך כלל בלי יידוע, כגון בְּחִפָּזון, בְּרַחמים, בֶּאֱמת, בְּפֵירוש, בִּשְגגה, בִּמְרוצה; לְבַטלה, לְמַעשה, לְפֶתע, לְשָׁלום.

עם זאת גם לצורה המיודעת לַבְּרִיאות (שבה ה"א הידיעה נבלעת בלמ"ד) אפשר למצוא סימוכין במקורות מתיאורי פועל מיודעים:"יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים" (איוב לו, יא), "נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לַשָּׁוְא נפשי…", ובספרות שלאחר המקרא "זָכוּר לַטּוֹב".

במקום לִבְרִיאוּת או לַבְּרִיאוּת כברכה על עטישה אנו מוצאים בספרות העברית הקדומה מַרְפֵּא (בבלי ברכות נג ע"א), חַיִּים (פרקי דר' אליעזר, נב), והמילה הארמית אסותא (המובאת בפירוש רש"י לבבלי ברכות נג ע"א).