בְּכַרְמִיאֵל – בכ"פ בראש שמות עבריים לאחר אותיות וכל"ב

כידוע בראש המילה אותיות בכ"פ דגושות בדגש קל, כלומר נהגות בביצוע סותם. למשל: בַּית, כָּך, פָּנים. אבל אם באה לפני המילה אחת מאותיות השימוש – ו' החיבור או מיליות היחס כְּ, לְ, בְּ – חל שינוי בהגייה והן נהגות בביצוע חוכך: וּבַיִת בבי"ת רפה; בְּכָךְ בכ"ף רפה, לְפָנִים בפ"א רפה.

דין השמות העבריים – שמות מקומות ושמות פרטיים  – כדין כל מילה עברית: בראש השם באות בכ"פ דגושות: כַּרמיאל, פֶּתח תקווה, בְּצלאל, כַּרמית; אבל אחרי מילות השימוש – וכל"ב – יש להגות את העיצורים האלה ללא דגש: בְּכַרמיאל בכ"ף רפה, לְפֶתח תקווה בפ"א רפה, לִבְצלאל וְכַרמית בבי"ת ובכ"ף רפות.

הנה כמה דוגמאות מן התנ"ך לתופעה הזאת: בתיאור האירועים שקדמו למינויו של יפתח לשופט נאמר: "וַיַּעַבְרוּ בְנֵי עַמּוֹן אֶת הַיַּרְדֵּן לְהִלָּחֵם גַּם בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין" (שופטים י, ט); בתיאור נחלת נפתלי נאמר: "וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת" (יהושע יט, לה); ועל פנינה אשת אלקנה נאמר: "וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים" (שמואל א א, ב).