תכנית המנווה

יעדי האקדמיה והקמת יחידות פעילות חדשות

האקדמיה הִציבה לעצמה כמה יעדים עיקריים: להרחיב את פעילותה המדעית, להביא בשעריה קהלים חדשים ולהעמיד את אוצרותיה לרשות הציבור. הגשמת היעדים האלה מחייבת סביבת עבודה ופעילות מודרנית, ומכאן עלה הצורך הדחוף בהקמת בית חדש בעל מתקנים הולמים שישרת הן את עובדי האקדמיה הן את אורחי הבית ויאפשר לקיים פעילות מקצועית וציבורית ענפה שתענה על צורכי החוקרים ועל צורכי הקהל הרחב המתעניין בעברית ובתרבות העברית.

ואכן, על פי התכנית יכונסו במִנווה תחת קורת גג אחת כל יחידות האקדמיה ומפעליה במחקר ובהכוונת הלשון. נוסף עליהם תכונן האקדמיה מפעלים חדשים ותרחיב מפעלים קיימים:

  • מכוני מחקר חדשים: המכונים החדשים והוותיקים יעסקו בכינוס הספרות העברית לדורותיה, בתיעוד העברית הישראלית, בכתיבת ערכי המילון ההיסטורי, בחקר המילונאות העברית ובחקר תחיית הלשון. המכונים יקיימו קשרי מדע עם חוקרים ומוסדות בארץ ובחוץ לארץ.
  • מוזאון העברית: המוזאון החדש – ראשון מסוגו – יעניק למבקריו חוויה ויעשיר את הידע. הוא עתיד להיות מוקד משיכה למבקרים מהארץ ומחוץ לארץ. המוזאון יציג בתצוגה חזותית, צלילית וחווייתית את השפה על היבטיה האוניברסליים ויספר את סיפורה של העברית לאורך שלושת אלפים שנותיה ואת סיפור תחייתה בעת החדשה.

תצוגת הקבע במוזאון תהיה מגוונת באמצעי התצוגה וההדרכה ותעשה שימוש בטכנולוגיות עדכניות של קול, תמונה ומגע.

  • מרכז למידה ותרבות: המרכז יקיים פעילויות לימודיות ותרבותיות הקשורות לשפה ולספרות העברית ובהן השתלמויות, כינוסים וימי עיון; מהם שיפנו לשגרירי התרבות הלשונית (אנשי חינוך, עורכים, סופרים, מתרגמים וחוקרים) ומהם שיפנו לקהל הרחב. כן יתקיימו אירועי תרבות מגוונים, ובכללם טקסי יום העברית.
  • מרכז מידע מקוון לעברית: אתר האקדמיה במרשתת יהיה מרכז המידע הגדול והמוסמך ללשון העברית ויוצגו בו כל המידע שהולך ונצבר בין כותלי האקדמיה: מידע דקדוקי, מילוני, תקני, היסטורי וביבליוגרפי הקשור למילה העברית, נושאים וסוגיות בלשון העברית וכן מאגרי היצירה העברית לדורותיה.

במנווה ימשיכו לפעול יחידת ההוצאה לאור של האקדמיה, הספרייה והארכיון ויחידת המחשוב ומערכות המידע. יחידות המטה יורחבו כדי לתת שירות למכלול הפעילויות שיהיו במנווה וליחידות המטה  (ההנהלה, מחלקת הכספים, משאבי אנוש, תפעול ותחזוקה, דוברות וקשרי חוץ).

קהל היעד

יעד מרכזי בהקמת המנווה הוא כאמור חיזוק הקשר עם הציבור ופתיחת שערי האקדמיה לקהלים חדשים. לפעילויות במנווה הוגדרו הקהלים האלה: תלמידים, סטודנטים ומורים, חיילי צה"ל, תיירות נכנסת, תיירות פנים, מבקרים יחידים ומשפחות.  ההערכה היא כי המנווה ישאב את עיקר מבקריו מקבוצות מאורגנות.

פוטנציאל המבקרים במוזאון החדש ובמרכז הלמידה והתרבות נבחן במסגרת הכנת מפרט התכנון למנווה, ועל פי תוצאות הבחינה הזאת הציבה האקדמיה יעד של 250,000 מבקרים בשנה.

המגרש להקמת המנווה

המגרש המיועד הקמת המנווה הוא בקריית הלאום (בקטע המזרחי של שדרות רופין) בסמוך למוסדות לאומיים וממלכתיים שהאקדמיה נמנית עמם.

האקדמיה פועלת בתיאום עם ממשלת ישראל, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים להשלים את הקצאת המגרש להקמת המנווה.

הכנת מפרט התכנון (הפרוגרמה)

מפרט התכנון (הפרוגרמה) מגדיר את הפעילויות הקיימות באקדמיה ואת הפעילויות החדשות שיהיו במנווה, את אומדן השטח של כל פעילות ואת הזיקות ביניהן ומציג אומדן של תקציב המיזם. מפרט התכנון נדון ואושר במנהלת האקדמיה ובוועדת ההיגוי של המיזם, והוא ישמש בסיס לבחירת המגרש בקריית הלאום ולתכנון האדריכלי של המנווה. למפרט התכנון מצורף נספח העוסק בבחינת פוטנציאל המבקרים במנווה.

השטחים הנדרשים ואפיונם:

  שטח נטו במ"ר שטח ברוטו במ"ר
שטחים ציבוריים 2,763 3,973 44%
שטחים משותפים 1,243 1,917 21%
שטחים לעובדים 1,722 3,100 35%
סך הכול 5,728 8,990

שטחים ציבוריים לשימוש המבקרים (מבואה, חלל התכנסות לקבוצות, מוזאון, חנות);

שטחים משותפים לשימוש חברי המליאה, מבקרים ועובדים (אולם המליאה וטרקלין, אודיטוריום, כיתות לימוד, מזנון, בית כנסת);

שטחים לעובדים ליחידות המחקר, המטה והתמך (יחידות מטה ותמך, הכוונת הלשון, ספרייה וארכיון, מכוני המחקר).