יועצי לשון מטעם האקדמיה ללשון העברית פועלים ברשות השידור זה עשרות שנים, ואין לתאר היום את השידורים ברדיו ובטלוויזיה בלעדיהם. אליהם מצטרפים יועצי לשון נוספים ברשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה, בערוץ 10 ובגלי צה”ל.
יועצי הלשון של רשות השידור מנווטים את דרכם בתוך שפע של ערוצי שידור. קול־ישראל מַקּיף שש רשתות של מלל עברי: רשת א, רשת ב, רשת ג, רשת מורשת, קול המוזיקה, וּ־88 אפ־אם. הטלוויזיה הישראלית משדרת בֶּערוץ הראשון ובערוץ 33, וכן חצי שעה ביום חדשות מקומיות המתפצלות לשישה אזורים: קריית שמונה, חיפה, ת”א, ירושלים ובאר שבע והדרום.
מתכונת עבודתם של יועצי הלשון נקבעת בכל אחד מן הגופים המשדרים על פי הצרכים המיוחדים של אותו הגוף, אופי השידורים, ידיעותיהם של המשדרים ודרך העבודה במקום. בדרך כלל יועצי הלשון עוסקים בהכשרה של עובדים מתחילים ובהדרכה של עובדים ותיקים, בעריכה ובניקוד של טקסטים לפני שידורם, מעירים לשדרים לאחר השידור, משיבים על שאלות מאזינים או צופים, ועורכים ומגישים תכניות או פינות בענייני לשון.
בימינו מעטות התכניות שבהן קריין מקצועי קורא טקסטים כתובים. בעידן השידור של ריבוי הערוצים יש עירוב בתפקידי העורכים והמגישים, שיעור הטקסטים המוכנים מראש הולך וקטן, ורב המאולתר על המתוכנן. הרוח הזאת מנשבת בתחנות שידור בכל העולם, והיא משפיעה, כמובן על דרך עבודתם של יועצי הלשון וגם על תיקוני הלשון עצמם: יועצי הלשון קוראים, במידת האפשר, טקסטים קריאה מוקדמת לפני השידור או ההקלטה, אך גם מרבים להעיר הערות בזמן השידור ולאחריו. גם ההכשרה הניתנת לשדרים לפני כניסתם לעבודה איננה היום כבעבר: מעטים הקורסים המסודרים ברשות השידור, ועיקר ההדרכה, ובכלל זה ההדרכה הלשונית, נעשית בדרך שולייתית, בתוך המערכת – מיעוטה לפני שהשדר מתחיל את עבודתו ורובה כשהוא כבר עובד.
מאחר שיועצי הלשון מועטים והשידורים רבים, העבודה מדגמית בעיקרה, והיא מבוססת על האזנה וצפייה – כמעט בכל שעות היממה.
חשיבות יתרה יש בגופי השידור ללשון הפרסומות המשודרת. בקול ישראל נהוג שאין משדרים פרסומת בלא אישורו של יועץ הלשון. יועצי הלשון קוראים כל תשדיר פרסומת לפני הקלטתו – מנקדים בו מקומות מועדים לפורענות ועורכים את ניסוחו. עריכת לשון הפרסומת נעשית מתוך שמירה על הלשון התקנית, אך אין פוסלים בה לשון עגה ולשון מדוברת. בקטעי הקריינות שבפרסומת ההקפדה רבה יותר מבקטעי המשחק.
גם לשון החדשות והיומנים מוקפדת מאוד. יועצת הלשון בטלוויזיה מלווה את מהדורת מבט יום יום מתחילת הכנתה ועד שידורה. ברדיו יועצי הלשון עוברים מראש על מהדורות חדשות רבות, ועל מהדורות אחרות מעירים לאחר השידור – גם לתיקון המהדורות הבאות וגם להנחלה לעתיד. התיקונים בתחום ההגייה נמסרים לקריין, והתיקונים בתחום המילים והניסוח נמסרים בעיקר לעורך. יועצי הלשון עוברים מראש על כתבות רבות ביומני החדשות – בעיקר כתבות של כתבים חדשים יחסית, ולכל שאר הכתבים מעירים לאחר השידור. רבות מן התכניות התיעודיות בטלוויזיה מוקלטות רק לאחר שיועצת הלשון עוברת עליהן – מתקנת את הניסוח ומנקדת את המקומות הקשים לקריאה. גם ברדיו עוברים מראש על תכניות רבות בכל הרשתות.
שדרי רשות השידור הם השליחים המהירים והיעילים ביותר של החלטות האקדמיה: ‘מסרון’ (SMS), ‘סמליל’ (לוגו), ‘גלגשת’ (סקייטבורד), ואף ‘מהלום” (“שוקר חשמלי”) מככבים אצלם בטבעיות רבה. גם החלטות בענייני דקדוק מיושמות בשידורים בהצלחה, לא תמיד לשביעות רצונם של הקריינים – הם מוחים בעיקר על הקלות למיניהן, הגוזלות מהם, להרגשתם, את ייחודם הלשוני.
יועצי הלשון של רשות השידור עובדים בשיתוף פעולה יום־יומי עם אנשי המזכירות המדעית של האקדמיה, גם בכל הקשור ללשון השידור וגם בתשובות על שאלות המאזינים והצופים. רבים מן הנושאים הנדונים בוועדה למילים בשימוש כללי ובוועדת הדקדוק מקורם בשאלות שהתעוררו בלשון השידור או בשאלות שהעלו צופים ומאזינים. הקשר עם המאזינים ועם הצופים חשוב בעינינו מאוד, ואנחנו מקפידים להשיב על כל שאלה, בין שהיא קשורה במישרין בלשון השידור ובין שאיננה קשורה בה. יועצת הלשון בקול ישראל עורכת את הפינה היומית רגע של עברית, המשודרת יום יום ברשת ב’ בשעה 15:55. אורכה של הפינה כשתי דקות והיא משלבת את תקנת הלשון בתיאור הלשון.
לאחר הקמת ערוץ 2, ערוץ 10 ותחנות הרדיו המקומיות, הוקם גוף של כל יועצי הלשון, והם נוהגים להתכנס ולהעלות סוגיות לשון ולפתור אותן בעצה אחת. בדרך זו הם יוצקים אחידות לשונית בעבודת היועצים כולם, ומעניקים יתר תוקף לקביעות האקדמיה ולהחלטותיהם הפנימיות. שיתוף הפעולה בין היועצים בכל הרשויות וביניהם לבין האקדמיה מקנה לרשויות השידור מעמד חשוב בקביעת סדר היום של האקדמיה ובהפצת החלטות האקדמיה.
כתבו עלינו
עברית עכשיו, מעריב (דצמבר 2013)
