הנחיות למסירת מאמרים ל"לשוננו"

המבקשים להציע מאמר ל"לשוננו" מתבקשים לערוך אותו ולהגישו על פי ההנחיות המפורטות להלן:

א. אופן המסירה

המאמר יוקלד בתכנת Word במערכת ההפעלה של Windows בלבד, ויימסר כקובץ doc או rtf, ובצירוף שני עותקים מודפסים ברווח כפול ובגופן 12 לפחות (ההערות בכלל זה).
את המאמר יש לשלוח כקובץ מצורף בפנייה למסירת מאמרים לכתב העת "לשוננו".

לאחר שיקבל המחבר הודעה על קבלת מאמרו לפרסום ימסור למערכת קובץ מעודכן בצירוף עותק מודפס אחד.
כן ימסור את תקציר מאמרו באנגלית (עד 300 מילים) – עותק מודפס ועותק אלקטרוני.

ב. הפניות וקיצורים ביבליוגרפיים

שיטת ההפניות והקיצורים הביבליוגרפיים – כנהוג בפרסומי האקדמיה ללשון העברית. דוגמות לשיטה זו אפשר לראות בכל אחת מחוברות "לשוננו" של השנים האחרונות (וראו למשל בקישור למטה; להלן יודגמו מקצת הכללים על פי עמודים אלו).

ואלו עיקרי השיטה:

1. הפניה למקור ביבליוגרפי תיעשה בדרך של קיצור המקור ובו שם המחבר ומילה הרומזת לכותר המחקר או לתאריכו (קוטשר, מחקרים אוקוטשר, תשל"ז. יש לבחור באחת השיטות). אם המחבר מופיע ברשימה על פי חיבור אחד שלו בלבד אפשר לוותר על ציון הכותר או השנה.ההפניה תבוא בהערת שוליים ולא בגוף המאמר.

2. הרשימה הביבליוגרפית תהיה משותפת לעברית וללועזית. קיצור ביבליוגרפי, גם של פריט לועזי, יבוא בעברית ויופיע ברשימה במקומו האלפביתי העברי (ראו בקישור למטה, קוטשר, תולדות).

3. דרך רישום הפריט הביבליוגרפי:

ספר:  הקיצור, סימן שוויון, קיצור שם פרטי, שם משפחה, שם הספר, מקום ושנה. אם בשער הספר נרשמה שנה עברית תירשם שנה עברית בלבד (ראו בקישור למטה, קדרי, ש"י עגנון). שם ההוצאה לא יירשם אלא במקום שבשער הספר לא צוין מקום הפרסום.

מאמר: הקיצור, סימן שוויון, קיצור שם פרטי, שם משפחה, שם המאמר בתוך מירכאות כפולות, שם כתב העת מס' כרך (שנה), עמ' (ראו בקישור למטה, רשף, שימוש). מספר הכרך (באותיות או בספרות) והשנה (עברית או לועזית) יירשמו כשיטה הנוהגת בכתב העת המצוטט.

4. חלקי הרישום יופרדו זה מזה בפסיקים ולא בנקודות.

5. שם ספר או כתב עת בעברית יבוא באות רגילה (לא מובלטת ולא נוטה); שם ספר או כתב עת בלועזית – באות נוטה.

6. שם כתב עת לועזי יובא במלואו (Jewish Quarterly Review ולא JQR).

7. חיבורים שיש להם עורך (למעט כתבי עת) יצוינו ברישום שם העורך או העורכים (ראו בקישור, רבין, הערות).

8. ציון עמודים ייעשה בלוויית הקיצור עמ' בעברית ו-pp. בלועזית. רישום עמודים בעברית – מימין לשמאל
(3–17).

9. אין לכלול ברשימה הביבליוגרפית פריטים שלא נזכרו במאמר.

ג. ציון מראי מקומות

1. שמות ספרי המקרא יצוינו בקיצור; מספרי הפסוקים יובאו במספרים (לדוגמה: שמ' א 10).  

2. שמות מסכתות התלמוד יובאו במלואם (ברכות, מועד קטן).

3. מראה המקום למשנה – הכול באותיות ובפסיק ורווח בין פרק למשנה: ברכות א, א; ביכורים ב, ג. ציון לפסוקים אחדים לא רצופים ייעשה כך: שמות כא, פסוקים ג, ו, ט.

4. מראה מקום לתלמוד הבבלי: ברכות ב ע"א; לירושלמי: שביעית א, ז (לג ע"ג).

ד. ענייני כתיב, פיסוק, התקנת פסקאות וכד'

1. הכתיב הנוהג הוא הכתיב חסר הניקוד בכלליו שנקבעו על ידי האקדמיה ללשון העברית.

2. מובאות מן המקרא יובאו ככתיבן במקרא. אין חובה לנקד אך יש להוסיף ניקוד מסייע במקום הצריך לכך (כגון "נחל אַרְנֹן").

3. במובאות מן המקרא לא יסומן המקף אלא במקום שהוא נדרש, אם מצד גופו של עניין אם מצד הניקוד המשתנה בעטיו (כגון ("יִתֶּן-לוֹ").

4. המירכאות תהיינה כפולות. מירכאות בתוך מירכאות – יחידות.

5. מובאה שאורכה עולה על שלוש שורות תובא בהזחה ובלא מירכאות. מראה המקום יובא בסופה ובסוגריים.

6. יש למעט ככל האפשר בשימוש בראשי תיבות. 

ה. ציטוטים מן המקרא

פסוקי המקרא המצוטטים במאמר יובאו בלא ניקוד. אפשר להוסיף ניקוד עזר  או ניקוד חלקי כאשר הוא נצרך. וראו את פירוט הדברים במאמרו של יוסף עופר, כיצד מצטטים מן התנ"ך.

המערכת לא תוכל לטפל במאמרים שיוגשו שלא על פי הנחיות אלו.

דוגמה לרשימת קיצורים (מתוך לשוננו סז [תשס"ה], עמ' 89–91).