הערה מקדימה: הדברים שלהלן נכתבו לפני הקמת תאגיד השידור הציבורי. עם הקמת התאגיד בשנת 2015 עברו יועצי הלשון מטעם האקדמיה ללשון העברית שעבדו ברשות השידור לייעץ בתאגיד השידור. הסדר זה בא אל קיצו ב־1 בינואר 2021, ומאז יועצי הלשון מועסקים ישירות בתאגיד.
יועצי לשון מטעם האקדמיה ללשון העברית פועלים ברשות השידור זה עשרות שנים, ואין לתאר את השידורים ברדיו ובטלוויזיה בלעדיהם. אליהם מצטרפים יועצי לשון בערוצי הטלוויזיה השונים ובגלי צה”ל.
יועצי הלשון של רשות השידור מנווטים את דרכם בתוך שפע של ערוצי שידור. מתכונת עבודתם נקבעת בכל אחד מן הגופים המשדרים על פי הצרכים המיוחדים של אותו הגוף, אופי השידורים, ידיעותיהם של המשדרים ודרך העבודה במקום. בדרך כלל יועצי הלשון עוסקים בהכשרה של עובדים מתחילים ובהדרכה של עובדים ותיקים, בעריכה ובניקוד של טקסטים לפני שידורם, מעירים לשדרים לאחר השידור, משיבים על שאלות מאזינים או צופים, ועורכים ומגישים תכניות או פינות בענייני לשון.
אופי העבודה
בימינו מעטות התכניות שבהן קריין מקצועי קורא טקסטים כתובים. בעידן השידור של ריבוי הערוצים יש עירוב בתפקידי העורכים והמגישים, שיעור הטקסטים המוכנים מראש הולך וקטן, ורב המאולתר על המתוכנן. הרוח הזאת מנשבת בתחנות שידור בכל העולם, והיא משפיעה כמובן על דרך עבודתם של יועצי הלשון וגם על תיקוני הלשון עצמם: במידת האפשר יועצי הלשון קוראים טקסטים קריאה מוקדמת לפני השידור או ההקלטה, אך גם מרבים להעיר הערות בזמן השידור ולאחריו. גם ההכשרה הניתנת לשדרים לפני כניסתם לעבודה איננה היום כבעבר: מעטים הקורסים המסודרים ברשות השידור, ועיקר ההדרכה, ובכלל זה ההדרכה הלשונית, נעשית בדרך שולייתית, בתוך המערכת – מיעוטה לפני שהשדר מתחיל את עבודתו ורובה כשהוא כבר עובד.
מאחר שיועצי הלשון מועטים והשידורים רבים, העבודה מדגמית בעיקרה, והיא מבוססת על האזנה וצפייה – כמעט בכל שעות היממה.
עריכת הפרסומות
חשיבות יתרה יש בגופי השידור ללשון הפרסומות המשודרת. בקול ישראל נהוג שאין משדרים פרסומת בלא אישורו של יועץ הלשון. יועצי הלשון קוראים כל תשדיר פרסומת לפני הקלטתו – מנקדים בו מקומות מועדים לפורענות ועורכים את ניסוחו. עריכת לשון הפרסומת נעשית מתוך שמירה על הלשון התקנית, אך אין פוסלים בה לשון עגה ולשון מדוברת. בקטעי הקריינות שבפרסומת ההקפדה רבה יותר מבקטעי המשחק.
לשון החדשות
גם לשון החדשות והיומנים מוקפדת מאוד. יועצת הלשון בערוץ הראשון מלווה את מהדורת מבט יום יום מתחילת הכנתה ועד שידורה. ברדיו יועצי הלשון עוברים מראש על מהדורות חדשות רבות, ועל מהדורות אחרות מעירים לאחר השידור – גם לתיקון המהדורות הבאות וגם להנחלה לעתיד. התיקונים בתחום ההגייה נמסרים לקריין, והתיקונים בתחום המילים והניסוח נמסרים בעיקר לעורך. יועצי הלשון עוברים מראש על כתבות רבות ביומני החדשות – בעיקר כתבות של כתבים חדשים יחסית, ולכל שאר הכתבים מעירים לאחר השידור. רבות מן התכניות התיעודיות בטלוויזיה מוקלטות רק לאחר שיועצת הלשון עוברת עליהן – מתקנת את הניסוח ומנקדת את המקומות הקשים לקריאה. גם ברדיו עוברים מראש על תוכניות רבות בכל הרשתות.
החלטות האקדמיה בשידור
שדרי רשות השידור הם השליחים המהירים והיעילים ביותר של החלטות האקדמיה: מסרון (SMS), סמליל (לוגו), גלגשת (סקייטבורד), ואף מהלום (“שוקר חשמלי”) מככבים אצלם בטבעיות רבה. גם החלטות בענייני דקדוק מיושמות בשידורים בהצלחה, לא תמיד לשביעות רצונם של הקריינים – הם מוחים בעיקר על הקלות למיניהן, הגוזלות מהם, להרגשתם, את ייחודם הלשוני.
הקשר עם הציבור
יועצי הלשון של רשות השידור עובדים בשיתוף פעולה יום־יומי עם המזכירות המדעית של האקדמיה, גם בכל הקשור ללשון השידור וגם בתשובות על שאלות המאזינים והצופים. רבים מן הנושאים הנדונים בוועדה למילים בשימוש כללי ובוועדת הדקדוק מקורם בשאלות שהתעוררו בלשון השידור או בשאלות שהעלו צופים ומאזינים. הקשר עם המאזינים ועם הצופים חשוב בעינינו מאוד, ואנחנו מקפידים להשיב על כל שאלה, בין שהיא קשורה במישרין בלשון השידור ובין שאיננה קשורה בה. יועצת הלשון בקול ישראל עורכת את הפינה היומית רגע של עברית, המשודרת יום יום ברשת ב’. הפינה משלבת את תקנת הלשון בתיאור הלשון.
התכנסויות יועצי הלשון
לאחר הקמת ערוץ 2, ערוץ 10 ותחנות הרדיו המקומיות, הוקם גוף של כל יועצי הלשון, והם נוהגים להתכנס ולהעלות סוגיות לשון ולפתור אותן בעצה אחת. בדרך זו הם יוצקים אחידות לשונית בעבודת היועצים כולם, ומעניקים יתר תוקף לקביעות האקדמיה ולהחלטותיהם הפנימיות. שיתוף הפעולה בין היועצים בכל הרשויות המשדרות ובינם לבין האקדמיה מגביר את האחדות בלשון השידור ומביא אל שולחן האקדמיה ענייני לשון העולים מן השיח היום־יומי של כלי התקשורת.
עוד על ייעוץ הלשון במאמר על העברית בלשון השידור מאת רות אלמגור־רמון.
כתבו עלינו
עברית עכשיו, מעריב (דצמבר 2013)
