קידום הקמת המנווה

בשנת תשי"ט (1959) נחנך בגבעת רם בירושלים בית האקדמיה ללשון העברית על שם שמחה-זאב ומלכה זאלצמאן. בעשרות שנות פעילותה בבית הזה ביססה האקדמיה את מעמדה כמכון הלאומי לחקר הלשון העברית, והמשיכה את דרכו של ועד הלשון בתחומי תקנת הלשון והעמדת מינוח מקצועי עברי.

בראשית שנות האלפיים ובעשור השביעי לייסוד האקדמיה היא החלה להציב אתגרים חדשים בקידום מפעליה ובפיתוחם, בהנגשתם לציבור ובייזום מפעלים חדשים, והתגבר הצורך להיערך להגשמתם. על רקע זה החליטה האקדמיה להקים בית חדש ומודרני שיהלום את מעמדה הלאומי-ממלכתי ויאפשר לה להרחיב את פעילותה במחקר ולקיים פעילות ענפה גם בתחום התרבותי-הציבורי.

ואמנם בשנת תש"ע (2009) – במלאות 120 שנה לייסוד ועד הלשון – החלה האקדמיה להוציא מן הכוח אל הפועל את יזמתה להקים את בית האקדמיה החדש שיהיה מרכז מדעי ותרבותי ללשון העברית. מן הבית הזה תוכל האקדמיה למלא את שליחותה במלוא היקפה ולפתוח את שעריה ואת שערי העברית לקהל גדול מן הארץ ומחוץ לה ולסלול את הדרך למפגש חדשני וחווייתי עם שפתנו.

בכסלו תשע"ג (נובמבר 2012) אימצה ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו את היזמה הזאת והחליטה לקדם הקמה של משכן חדש ללשון הע­­ברית, ובו בין השאר יוקם מוזאון העברית. בדברי ההסבר להחלטת הממשלה נאמר:

תחייתה של הלשון העברית כשפת דיבור היא אחד ההישגים הבולטים בתחיית עם ישראל בארצו ויסוד מרכזי בהבטחת קיומו הלאומי. הממשלה רואה חשיבות לאומית בשימורה, בהתפתחותה, במחקרה ובשגשוגה של הלשון העברית, בהיותה רכיב מהותי ומרכזי בזהות הלאומית והתרבותית של ישראל.

מתוך הכרה בחשיבות הלשון העברית לקיומה של המורשת היהודית, המפעל הציוני ותקומת ישראל וכדי להעצים את פעילותה של האקדמיה ללשון העברית, האמונה על פי חוק על הנחלתה של הלשון העברית לציבור וטיפוחה, מחליטה הממשלה לקדם הקמת המשכן ללשון העברית בירושלים, שיאחד תחת קורת גג אחת את המוזאון ללשון העברית ואת בית האקדמיה ללשון העברית.

המוזאון ללשון העברית יהיה אבן שואבת למבקרים מהארץ ומחוצה לה לרבות תלמידי מערכת החינוך הישראלית ויגולל את הסיפור המופלא של התפתחות הלשון העברית לאורך 3000 שנות היסטוריה יהודית. המוזאון ידגיש את תרומת הלשון העברית להקמת בית יהודי בארץ ישראל וליצירת מכנה משותף שאפשר את היווצרותה של החברה הישראלית.

[מתוך דברי ההסבר להחלטה 5234 מיום ד' בכסלו תשע"ג, 18 בנובמבר 2012]

הממשלה בהחלטתה גם העמידה תקציב לפעולות תכנון ראשונות וקבעה כי תוקם ועדת היגוי לקידום הקמת המִנוֶה בראשות נשיא האקדמיה ללשון העברית ובהשתתפות נציגים של כמה משרדי ממשלה וגופים נוספים.

לאחר החלטת הממשלה בשלהי שנת 2012 ומשהועמד תקציב ראשוני למיזם, החלה האקדמיה לפעול הלכה למעשה להגשמת חזונה להקמת מנווה האקדמיה. בשנתיים הראשונות לפעולתה עסקה האקדמיה ברוב התחומים שילוו את הפעילות לקידום המיזם גם בשנים הבאות הן בתחום הסטטוטורי הן בתחום התוכן. האקדמיה גם העלתה את הנושא והציגה את צורכי המיזם לפני בעלי תפקידים בכירים בממשל, בעיריית ירושלים ובגופים ציבוריים אחרים, וכן החלה להביא את דבר המיזם, ייחודו וחשיבותו לידיעת אנשים פרטיים בעלי חזון וממון בארץ ובחו"ל.

עתה האקדמיה מתמקדת בעניינים המרכזיים האלה: (א) השלמת הטיפול בהקצאת המגרש; (ב) תקצוב המיזם בשנים הבאות ממקורות ממשלתיים וממקורות עצמיים (כולל גיוס כספים מתורמים פרטיים ומקרנות); (ג) קידום החלטת ממשלה נוספת בעניין הקצאת המגרש להקמת המנווה והיקף התקציב הרב-שנתי למיזם; (ד) בחירת אדריכל והתחלת תכנון המבנה; (ה) בחירת אוצֵר למוזאון העברית והכנת פרוגרמה למוזאון; (ו) הפעלת חוג ידידי האקדמיה בארץ ובחו"ל והקמת מועצה ציבורית בין-לאומית.

עלות ההקמה הנדרשת להקמת המנווה עומד על 200 מיליון ש"ח (אומדן ראשוני).

היעד להשלמת הקמת המנווה הוא השנים 2020–2022.

מנהלת ההקמה

הפעילות השוטפת לקידום הקמת המנווה, ובכלל זה הקשר עם הגורמים הנוגעים בדבר בממשלה, בעיריית ירושלים, ברשות לפיתוח ירושלים ובגופים אחרים וכן הפעלת ועדת ההיגוי, נתונה בידי חברי מנהלת ההקמה של המיזם, המתכנסים דרך קבע לדיונים ומניעים את המהלכים לפי תכנית העבודה שנקבעה ולפי הצורך.

חברי מנהלת ההקמה מדווחים לחברי מנהלת האקדמיה על הפעילות המתוכננת ומביאים לאישורם את הצעת התקציב ואת תכנית העבודה השנתית של המיזם.

חברי מנהלת ההקמה: משה בר-אשר (נשיא האקדמיה); טלי בן-יהודה (מנכ"לית האקדמיה), צילה חיון (יועצת למיזם, תשע"ג–תשע"ד); דורית לרר (סגנית המנכ"לית, משלהי תשע"ד); ישי עמרמי (מנהל המיזם, אמצע תשע"ג עד שלהי תשע"ו).

ועדת ההיגוי הבין-משרדית

ועדת ההיגוי של המיזם הוקמה כאמור בהחלטת הממשלה כדי ללוות את המיזם. בראשה עומד נשיא האקדמיה, וחברים בה נציגים של שבעה משרדי ממשלה: משרד ראש הממשלה ומשרדי התרבות והספורט, האוצר, החינוך, התיירות, הבינוי, ירושלים והתפוצות. כן חברים בה נציגים של עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) וההסתדרות הציונית העולמית.

חברי הוועדה (עד סוף שנת תשע"ד): משה בר-אשר (יו"ר; נשיא האקדמיה); אבי אבלוב או נטלי רוז (המשרד לירושלים והתפוצות); ירון ארגז או מרב פלג (משרד התיירות); אריאל יוצר או איתי טמקין (משרד האוצר); ליאורה זיידמן (משרד הבינוי והשיכון); ענת ישראלי (רמ"י); עופר מנור (אדריכל העיר, עיריית ירושלים); רמה מנור או שושי סגל (משרד החינוך); עידית עמיחי (מנהלת תחום מוזאונים ואמנות פלסטית, משרד התרבות והספורט); ראובן פינסקי (ראש תכנית מורשת, משרד ראש הממשלה); משה פרייזלר (ההסתדרות הציונית העולמית); ענת צור (הרל"י).

חברי ועדת ההיגוי לקידום הקמת מנווה האקדמיה (תשע"ו-2016)

משה בר־אשר (יו"ר) נשיא האקדמיה ללשון העברית
גלית והבה שאשו, ראשת מנהל תרבות, משרד התרבות והספורט
גיא אטיאס, מנהל תחום בכיר (תקציב), משרד התרבות והספורט
ירון ארגז, מנהל תחום בכיר מחקר, סטטיסטיקה וניהול ידע, משרד  התיירות
ליאורה זיידמן, מנהלת מנהל הנדסה וביצוע, משרד הבינוי
איתי טמקין, אגף התקציבים, משרד האוצר
ענת ישראלי, סגנית מתכננת מחוז ירושלים, רשות מקרקעי ישראל
לימור כהן, מנהלת תחום פיתוח ובקרה, המשרד לירושלים ומורשת
עופר מנור, אדריכל העיר, נציג מהנדס העיר, עיריית ירושלים
דודו עוזיאל, מנהל תחום תכנון וביצוע פיסי, הרשות לפיתוח ירושלים
ראובן פינסקי, ראש אגף בכיר, משרד ירושלים ומורשת
דוד פלבר, מנהל האגף לשירות לאומי, משרד החינוך
משה פרייזלר, יועץ בכיר ליושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית
__________, נציג משרד ראש הממשלה

לישיבות הוועדה מוזמנים חברי האקדמיה, חברי מנהלת ההקמה של המיזם ולפי הצורך בעלי תפקידים בממשל, בעיריית ירושלים ומוזמנים אחרים.

בשנים 2013 ו-2014 התכנסה הוועדה לשלוש ישיבות בבית האקדמיה בגבעת רם: ביום כ"ה בתמוז תשע"ג (3 ביולי 2013), ביום כ"ה בשבט תשע"ד (26 בינואר 2014) בהשתתפות מנכ"לית משרד התרבות והספורט גב' אורלי פרומן; ביום ט' בתמוז תשע"ד (7 ביולי 2014).