מוזאון העברית

מוזאון העברית יהיה יחידה מרכזית במנווה האקדמיה. הקמתו  היא אתגר גדול – הן מצד מהותו של מוזאון במאה העשרים ואחת בכלל הן מצד מהותו של מוזאון לשפה בפרט. השאלות הרבות על אופיו ודמותו של המוזאון צריכות להתגבש לכלל פרוגרמה מוזֵאלית. גיבושה של פרוגרמה הולמת למוזאון העברית היא תנאי להקמת מוזאון מושך ומעורר עניין, ולצורך זה הקימה האקדמיה שלושה גופי עבודה שיפעלו בשיתוף פעולה.

  • ועדת פרוגרמה: תפקידה ללוות את תהליך הכנת מפרט התכנון. חבריה: משה בר-אשר (נשיא האקדמיה) יגאל צלמונה (אוצר בכיר, מבקר והיסטוריון אמנות) רנה סיוון (מוזאולוגית, אוצרת בכירה ויועצת למוזאונים) עדנה מושנזון (אוצרת בכירה; עד סוף תשע"ד) אבנר הולצמן (פרופ' לספרות עברית ולתולדות האמנות, חבר האקדמיה), עידית עמיחי (מנהלת תחום המוזאונים והאמנות הפלסטית במשרד התרבות), ליאורה בארי (אדריכלית וחברה בצוות "תכנית מורשת" במשרד ראש הממשלה) ונציגי האקדמיה: טלי בן-יהודה (מנכ"לית האקדמיה) וישי עמרמי (מנהל המיזם להקמת המנווה, עד סוף תשע"ו).
  • צוות התוכן: תפקידו להעמיד את הידע המקצועי-הלשוני לִרשות אנשי הצוות הרעיוני-מוזֵאלי. חבריו הם סגן נשיא האקדמיה אהרון ממן וחברי האקדמיה יוחנן ברויאר ושלמה נאה. הצוות ניסח נייר עמדה על תוכני המוזאון, והוא שותף להמשך התהליך.
  • הצוות הרעיוני-מוזֵאלי: תפקידו לבחון בחינה מקצועית וביקורתית מכלול היבטים הנוגעים לתכנית המוזאון: הן היבטים הנוגעים לתפיסה ולעקרונות שיעמדו ביסוד המוזאון הן היבטים הנוגעים לקהל היעד ולאופי המוזאון מצד התוכן והעיצוב – תוך התחשבות בשאר מרכיבי מנווה האקדמיה ובסביבה הפיזית שבה יוקם המוזאון.
    הצוות הורכב מאנשי מקצוע מתחום המוזאונים ומנציגי האקדמיה. חברי הצוות מקרב אנשי המקצוע: תמר מנור-פרידמן (מרכזת הצוות; אוצרת בכירה), פרופ' חנן דה לנגה (מעצב ומרצה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל); רנה סיוון (מוזאולוגית, אוצרת בכירה ויועצת למוזאונים); נציגי האקדמיה ללשון העברית בצוות: טלי בןיהודה, דורית לרר וישי עמרמי.
    במהלך 2015-2014 התכנסו חברי הצוות ל-13 מפגשים, ועל יסוד עבודתם הוכן מסמך המציג ומגדיר את העקרונות למוזאון העברית, מתווה את הכיוון לפיתוח הפרוגרמה האוצרותית והעיצובית שלו ומסרטט קווים מנחים לתפיסה האדריכלית של המבנה והמרחב הסובב אותו. המסמך ישמש בסיס להליך בחירת אוצר או צוות אוצרים למוזאון העברית ולהכנת הפרוגרמה ("מסמך יסוד: עקרונות רעיוניים ומוזאליים מנחים לקראת הכנת פרוגרמה למוזאון העברית", מרחשוון תשע"ו, נובמבר 2015).

מוזאונים לשפות בעולם

התכנית להקמת מוזאון העברית הביאה את האקדמיה להתחקות על מוזאונים לשפות בעולם ולסקור את הממצאים. הסקירה העלתה כי מוזאונים לשפות צצו ועלו בעשור האחרון, וכי אפשר לחלקם לשלוש קבוצות עיקריות: (א) מוזאונים למושג "שפה" ולמגוון לשוני; (ב) מוזאונים לשפות מיעוט ולשפות במאבק; (ג) מוזאונים לשפה הלאומית.

מטרותיהם ותוכניהם נעים על הציר שבין האוניברסלי ובין המקומי ועל הציר שבין הבלשני ובין התרבותי. בסקירה בולטים האופי ההידודי של התצוגות, השימוש בטכנולוגיות שמע וחוזי (וידאו) והקמת אזורי למידה ותרבות לצד התצוגות.

המניע להקמתם הוא אידאולוגי, וניכרת בהם תחושת השליחות בין שמדובר בקידום רב-לשוניות ובהפצת ידע בלשני ובין שמדובר בטיפוח התרבות הלאומית. עוד עולה כי המוזאונים הגדולים הוקמו בתמיכה מלאה או חלקית של הממשל הראשי או המחוזי.

נסקרו כשישה-עשר מוזאונים פעילים (ועוד כמה יזמות להקמת מוזאונים); שבעה מהם מוזאונים לשפה לאומית: המוזאונים לפורטוגלית (בברזיל), להונגרית, לספרדית (שניים, בארגנטינה), לגרמנית (שניים) ולליטאית. אתם אפשר למנות את המוזאון לנורווגית החדשה, שהיא אחת משתי השפות הרשמיות במדינה.

מוזאון העברית של האקדמיה עתיד להצטרף אל הקבוצה הייחודית והלא-גדולה של מוזאונים לשפה בעולם, ובתוכם קבוצת המוזאונים לשפה הלאומית.