העבודה במפעל המילון ההיסטורי

העבודה במפעל המילון ההיסטורי מבוססת על הקלדת הטקסטים העתיקים על פי כתב היד הטוב ביותר שלהם. בטקסטים מן העת החדשה נבחרת הגרסה על פי מקום פרסומם הראשון. לאחר ההקלדה נרשם ערך מילוני לכל מילה בחיבור. הניתוח הלשוני נעזר במחשוב אך נקבע על פי שיקול הדעת של העובדים המדעיים הקוראים את הטקסט. כל טקסט נבחן בידי שלושה עובדי מחקר בשלב ההקלדה, ושוב בידי שלושה עובדים בשלב הכנת הקונקורדנציה (הניתוח הלשוני). קטע המשנָה, מתוך כתב יד קאופמן (1), מדגים את משמעותה של הקונקורדנציה.

העמידו את הסמן על המילים בקטע

Mishna brachot alef

השימוש בכתבי יד אמינים מתעד תופעות לשוניות עתיקות שאינן משתקפות בנוסחים המוכרים מן הדפוסים המאוחרים. לכן מושקע עמל רב בקריאה מדויקת בכתבי יד, שחלקם, כמו קטע הגניזה שלהלן (2), אינם קלים לפענוח.
תיאור כתב היד וקריאתו נעשים באמצעות סימני התקנה מיוחדים.

העמידו את הסמן על המילים בקטע

Geniza

אוסף הטקסטים במאגר מקיף גם את תקופת ההשכלה ותחיית הלשון, וכך אפשר לעקוב אחר גיבושה של העברית החדשה. בקטע הבא מספר תולדות הטבע
(3) של מנדלי מוכר ספרים מתועדת ההופעה הראשונה של שם הציפור נחליאלי בשפתנו, וכן תופעות אחרות האופייניות ללשון התקופה.

בשנת תשס"ה (2005) החלו כותבים באקדמיה ערכים למילון ההיסטורי; בינתיים רק על יסוד החומר שבספרות העתיקה.

העמידו את הסמן על המילים בקטע
Nahlieli large photo

(1) המשנה נערכה בסוף המאה השנייה לספירה וכתב היד הזה הוא מן המאה ה-12. כתב יד קאופמן מוצג באדיבות ספריית האקדמיה הלאומית למדעים של הונגריה.

(2) קטע מגניזת קהיר ובו איגרת שכתב אליהו הכהן בן שלמה מירושלים אל אפרים בן שמריה שישב בפסטאט (מצרים). האיגרת נכתבה בסביבות שנת 1055. מוצג באדיבות ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה ופרויקט פרידברג לחקר הגניזה

(3) שלום יעקב בן-חיים משה אברמויץ, ספר תולדת הטבע, חברת שניה: העוף, ז'יטומיר תרכ"ז
(1866).