הוועדה למילים בשימוש כללי

הוועדה למילים בשימוש כללי נותנת מענה על הצורך למצוא חלופות עבריות למילים לועזיות שאינן בתחום עיסוקה של ועדת מונחים מקצועית. רוב המילים שהוועדה דנה בהן מגיעות אל שולחנה בעקבות פניות מן הציבור; בפונים אנשי מקצוע, עורכים ומתרגמים, חוקרים, אנשי רדיו וטלוויזיה ואנשים מן השורה בעלי עניין בעברית. מקצת הפניות מגיעות אלינו מלֻוות בהצעה של הפונים.

להחלטה להביא מילה לדיון בוועדה קודם בירור ראשוני אם אמנם יש טעם ויש מקום שהאקדמיה תקבע לה חלופה עברית. לקראת הדיון בוועדה נערך בירור יסודי ומעמיק עם מומחים ובעלי ידע בתחום שהמילה קשורה אליו; מנסים להבין מה מהות הדבר שהמילה מסמנת, מה דרכי השימוש במילה (הֶקשרים תחביריים, האם נחוץ לגזור ממנה פועל ושם תואר וכיו"ב), מה החלופות העבריות המשמשות (אם יש כאלה), מה המילה המקבילה המשמשת בלשונות אחרות ועוד. לעתים מוזמן לישיבת הוועדה איש מקצוע המציג לפניה את העובדות הנוגעות למילה ולשימושה ומשיב על שאלות של חברי הוועדה.

הוועדה דנה בכל מילה בשתי קריאות. לאחר הדיון הראשון – "הקריאה הראשונה" – נשלחות ההצעות שעלו בוועדה לחברי האקדמיה לצורך קבלת הערות. לפי הצורך נעשים בירורים נוספים בעקבות הדיון בוועדה. תגובות חברי האקדמיה ותוצאות הבירורים הנוספים מובאות לפני הוועדה בדונה במילה בקריאה השנייה, והוועדה מגבשת את הצעתה בהצבעה. החלופות העבריות שהוועדה מציעה מוגשות למליאת האקדמיה. כל מילה ומילה נדונה במליאה ומקבלת את אישורה או נדחית. המילים בשימוש כללי שהאקדמיה מאשרת מתפרסמות באתר מונחי האקדמיה ובעלוני למד לשונך.

חברי הוועדה (מתשע"ז)

רות אלמגור־רמון, אסתר גולדנברג (מכותבת), ברכה דלמצקי־פישלר, גיל הראבן, מלכה זמלי, אפרים חזןקציעה כ"ץמשה פלורנטין (יו"ר), אבשלום קור, רוביק רוזנטל.

מרכזת הוועדה: תמר קציר, המזכירות המדעית.

מחידושי הוועדה

קלטת, עיצומים, קדימון, שִׁלְטוּט (זאפינג), הַסְעָדָה (קייטרינג), מַרְכּוֹל, טכנולוגיה עילית (היי־טק), חברת הֶזְנֵק (סטארט־אפ), שׁוֹמְרַן דַּפִּים (ניילונית), תַּצְרֵף (פאזל), הֶגווֵן (וריאציה), חֲפִיץ (גדג'ט), אִפְשׁוּט (פופולריזציה), זְלוֹלת (ג'אנק פוד).

עקרונות בעבודת הוועדה

כמה עקרונות מנחים את הוועדה בבואה למצוא חלופות עבריות למילים הלועזיות:

  • עיקרון חשוב הוא זה שניסח יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון: "הגדולה שבמעלות למילה חדשה – אם איננה חדשה". ראשית נבדקים אפוא מקורותינו אם יש בהם מילה מזומנת במקום המילה הלועזית. כך למשל נקבעה המילה פונדה (חלופה של פאוץ').
  • הדרך הראשית ליצירת מילה חדשה היא יציקת שורש במשקל. נבחר שורש המתאים להביע את העניין הנדון והוא ניצוק במשקל מתאים. לדוגמה: זַמְרִיר (ג'ינגל) – מן השורש זמ"ר במשקל פַּעְלִיל לציון הקטנה;מִזְכֶּה (קרדיט) – מן השורש זכ"י (זכ"ה) במשקל מִפְעָל המציין גם שם פעולה; צַמְדָן (ולקרו) – מן השורש צמ"ד במשקל פַּעְלָן לציון מכשיר עושה הפעולה; מֵקַר (מתקן למים קרים, קוּלֶר) – מן השורש קר"ר במשקל מַפְעֵל, על דרך מֵחַם.
  • לפעמים מעדיפים לקבוע צירוף מילים שהן כשלעצמן קיימות בעברית. לדוגמה: עלון פרסום (פרוספקט); שיווק בטלפון (telemarketing); מסילת כושר (treadmill); תָּא נָעִילתָּא נִנְעָל (locker). יש שהמילה החדשה נגזרת על ידי הוספת סופית למילה קיימת. לדוגמה: תנורון (toaster oven) – סיומת ־וֹן לציון הקטנה; צְמִיגַאי (פנצ'ר־מאכער) – סיומת ־אי לציון בעל מקצוע; צמיגייה – סיומת ־ִיָּה לציון מקום; טִינִית(פלסטלינה) – טין + ־ִית.
  • לעתים רחוקות נוקטים גם דרך של 'הלחם'. לדוגמה: רַכֶּבֶל (רַכֶּבֶת + כֶּבֶל); מַקְּלוֹר (מקל + אור) – stick-lihgt. דרך זו אינה הדרך המועדפת מכיוון שלרוב המילה המתקבלת מסורבלת, לא מובנת וקשה להטותה.
  • לא פעם הוועדה מאמצת מילה שכבר החלה מהלכת בציבור. לדוגמה: קַניון (מרכז קניות); מִגְדָּר (ג'נדר); שדרוג (regrading, upgrading).