יום פתוח באקדמיהערכה לבית הספרבחנו את עצמכםקראו על העבריתהאיורים שלכםלדף הבית

---

חדש

אושרו מילונים חדשים בביטוח ובגאוגרפיה אנושית ומילים בשימוש כללי. המשיכו לקרוא.

החלופון – יישומון האקדמיה – עודכן במילים החדשות.

---

העברית במרחב הציבורי

תריסר כרזות ססגוניות הנושאות מילים מחודשות של האקדמיה מתנוססות בשלטי חוצות ברחבי הארץ (בערים תל־אביב, ירושלים ואשדוד).

בְּשֹׂמֶת (ארומה)
איור: דידי כפיר
בְּשֹׂמֶת (בלי ניקוד: בשומת) היא הריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים. המילה בְּשֹׂמֶת שקולה במשקל המילה קְטֹרֶת וקרובה לה במשמעות. בשומת נגזרה מן המילה בֹּשֶׂם. בתנ”ך המילה בושם מציינת צמחים ריחניים: “דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם” (שיר השירים), וכן את המוצר המופק מהם: “בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים” (מגילת אסתר).

צַהֲלוּלִים (קולולו)
איור: עובדיה בנישו
צַהֲלוּלִים הם קולות שמחה המקובלים בתרבות המזרחית (בערבית: זר’רדה, זר’אריד). במילה צהלולים משולבות המילים צהלות (קולות שמחה) והילולים (חג של שמחה), והיא אף מזכירה בצליליה את הקול “לוּ־לוּ־לוּ”. את המילה צהלולים הציע לאקדמיה המוזיקאי חיים אוליאל.

תַּצְרֵף (פאזל)
איור: עובדיה בנישו
תַּצְרֵף הוא משחק שבו מצרפים מחדש תמונה שחולקה לחלקים קטנים. במילה תצרף משתמשים גם במשמעות מושאלת לציון תמונת מציאות מורכבת, כגון תצרף חברתי. ההשראה למילה תַּצְרֵף היא המילה תַּשְׁבֵּץ – משחק שמשבצים בו מילים בתוך משבצות. מקור המילה תשבץ בצירוף בספר שמות “כְּתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ” המציין לפי אחד הפירושים כותונת המשובצת אבנים יקרות.

קְצִיף (שייק)
איור: עובדיה בנישו
קְצִיף הוא משקה מוקצף על בסיס חלב או מים. לפי זה מילקשייק הוא קְצִיף חָלָב, ו”שייק פֵּרוֹת” הוא קְצִיף פֵּרוֹת. המילה קציף מצטרפת אל כמה שמות של מאכלים שהולידה המילה קֶצֶף: קַצֶּפֶת (שמנת מוקצפת), קְצִיפָה (מוּס), מִקְצֶפֶת (מרנג). המילה קֶצֶף במשמעות בועות אוויר מקורה באחד הפירושים למילותיו של הנביא הושע “כְּקֶצֶף עַל פְּנֵי מָיִם”.

תְּגוּבִית (טוקבק)
איור: עומרי כהן
תְּגוּבִית היא תגובה – בדרך כלל קצרה – על ידיעה או כתבה בכלִי תקשורת מקוון או על רְשומה (פוסט) ביומן רשת (בלוג). לאדם המרבה בכתיבת תגוביות נקבע המונח תְּגוּבָן (טוקבקיסט). המילה תגובית היא צורת הקטנה של תְּגוּבָה. את המילה תגובה עצמה חידש חיים נחמן ביאליק.

מַצָּעִית (פלייסמט)
איור: עינת צרפתי
מַצָּעִית היא מפה קטנה העשויה נייר, פלסטיק או חומר אחר המונחת על השולחן תחת צלחתו של הסועד. המילה מצעית היא צורת הקטנה של מַצָּע. המילה מצע עצמה מקורה בתנ”ך. היא מציינת ביסודה דבר שפורסים כדי להשתרע עליו, כגון בדברי הנביא ישעיהו “כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ”. מכאן המצעים הנפרסים על המיטה, ובהשאלה מצע הוא תכנית מפורטת המשמשת בסיס: ‘מצע לדיון’, ‘מצע המפלגה’.

מִרְעָשׁ (סנסציה)
איור: דידי כפיר
מִרְעָשׁ הוא ידיעה מפתיעה המעוררת רעש – כלומר עניין רב והתרגשות. את המילה מרעש חידש איתמר בן אב”י, והיא מצטרפת אל שם התואר מַרְעִישׁ (סנסציוני) הרגיל בהקשרים כאלו, כגון תגלית מרעישה.

רְכִינוֹעַ (סגוויי)
איור: עומרי כהן
רְכִינוֹעַ הוא רכב חשמלי קטן בעל שני גלגלים המחוברים בציר אחד. על הרכינוע רוכב אדם בעמידה, ועליו לרכון קדימה כדי להתקדם, להישען לאחור כדי לנסוע אחורנית ולהטות את הגוף לצד כדי לנוע ימינה או שמאלה. המילה רכינוע מצטרפת לרשימה של כלי תחבורה – בדרך כלל קטנים – שבסופם בא הרכיב נוֹעַ: אוֹפַנּוֹעַ, קַטְנוֹעַ (וֶסְפָּה), קַלְנוֹעַ (טוסטוס), תְּלַתְנוֹעַ, גַּלְגִּנּוֹעַ (גלגיליים ממונעים), מְעוֹנוֹעַ (קרוון).

פְּתִיתוֹנִים (קוֹנְפֵטִי)
איור: עינת צרפתי
פְּתִיתוֹנִים הם פיסות צבעוניות קטנטנות המושלכות בשמחות להוספת צבע ועליזות. המילה פתיתונים מתקשרת למילה פְּתִיתִים, והיא נבחרה מתוך שפע ההצעות שקיבלה האקדמיה מן הציבור. המילה הלועזית קונפטי נשאלה מן האיטלקית לשאר לשונות אירופה, ובהן היא קיבלה את המשמעות המוכרת לנו. באיטלקית עצמה היא משמשת עד היום במשמעה המקורי: שקדים מסוכרים המוגשים באופן מסורתי בטקסי מעבר, כגון טבילה וחתונה.

מִסְרוֹן (sms)
איור: עומרי כהן
מִסְרוֹן הוא הודעה כתובה המשודרת לטלפון נייד. המילה מסרון היא צורת הקטנה של מֶסֶר, כי בדרך כלל מדובר בהודעות קצרות. המילה מֶסֶר עצמה נתחדשה גם היא בעברית בת זמננו – מן הפועל מָסַר המשמש בין השאר להעברת דברים כתובים (“משה קִבל תורה מסיני ומְסרהּ ליהושע” – מסכת אבות) ובהשראת צליל המילה האנגלית message. לשליחת מסרונים נקבע הפועל מִסְרֵר. בפועל זה נכפלת אות השורש האחרונה בדומה לפעלים צִחְקֵק ולִחְשֵׁשׁ שגם בהם, כמו במילה מסרון, יש גוון של הקטנה.

מַצְבֵּעַ (טוש, “לורד”)
איור: עינת צרפתי
מַצְבֵּעַ הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג בדיו. המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה המוכרת מן המשנה: מַכְתֵּב – כלי דו-תכליתי: קצהו האחד שימש לכתיבה (‘כותב’), וקצהו האחר למחיקה (‘מוחק’). למצבע כמה תפקידים – כותבים בו על לוח מחיק, מסמנים בו בגדים וציוד וגם צובעים בו. השורש צב”ע נבחר למילה משום שהצביעה היא השימוש הנפוץ בו, בעיקר בקרב ילדים.

דְּשֹׁנֶת (קומפוסט)
איור: דידי כפיר
דְּשֹׁנֶת (בלי ניקוד: דשונת) היא דשן אורגני הנוצר בעיקר מחומר צמחי. הדשונת נוצרת בתוך מַדְשֵׁן (קומפוסטר) משאריות של מזון צמחי העובר תהליך פירוק עד הפיכתו לדשן. השלכת האשפה האורגנית למדשן מקטינה מאוד את נפח האשפה הביתית. המילה דשונת נקבעה במשקלן של מילים כמו פסולת, נסורת ונשׁורת המציינות שיירים.